לית לן בה

לַיִת, לֵית, לֵיתָאI, (= לָא אִית) there is ( was) not, none. Targ. O. Gen. 2:5 לַיִת (some ed. לַיָת; Y. לַיִית.). Ib. 47:13 לֵיתTarg. Prov. 25:14 לָאִית. Targ. Ps. 38:4; a. fr.B. Mets.4a למלוה אית … ללוה ל׳וכ׳ the creditor has witnesses, the debtor has none. Ib. 5a השתא נמי דליתא לדר׳ חייא now, likewise, when R. Ḥiyas opinion is not adopted. Ib. מודה … לית ליה he does not hold the opinion that the admission of the defendent must be of the nature of the claim; a. v. fr.With suffix: לֵיתֵנָא I (am) not; לֵיתָךְ, לָיְתָךְ, לַיְי׳ thou (art) not; לֵיתיֹהִי, לָיְ׳ he (is) not (no more) Targ. Y. I Deut. 32:1. Targ. Gen. 43:5. Ib. O. 42:13. Ib. 39:9 (Y. לַיְתֵיה) there is none. Ib. 31:2; 5 לֵיתַנּוּן ed. Berl. (ed. לֵיתָנוּן, לֵיתַנִין). Targ. Ps. 59:14 לֵיתִינוּן ed. Lag. (ed. Wil. לֵיתִנוּן). Targ. Esth. 3:8 לֵיתְהוֹן; a. fr.Shebu.48a אי אִיתָהּ … איתה אי לֵיתָהּ ליתה if the opinion of … is to be adopted, it must be applied in each case; if rejected, in neither. Keth.22a וחד ליתוהי and one (of us judges) is no more. Shebu.14b דלֵיתַנְהוּ בכלוכ׳ (not … הי) which do not occur in the Torah, opp. דאיתנהו; a. fr.

שְׁבַק(corresp. to h. עָזַב) 1) to leave, let go; to forsake, abandon; to leave behind; to bequeath. Targ. Jer. 51:9. Targ. Ex. 23:5. Targ. Jud. 16:26 (h. text הניחה); a. v. fr.Part. pass. שְׁבִיק; f. שְׁבִיקָא, שְׁבִיקְתָּא; pl. שְׁבִיקִין; שְׁבִיקָתָא, שְׁבִיקָן. Targ. Jer. 51:5 (h. text אלמן). Targ. Ez. 36:4. Ib. 41:9; 11 (h. text מֻנָּח); a. fr.Y.Nidd.II, end, 50b אמר שוֹבְקְתֵיה לצפרא he said (to the woman), leave, it (with me) for the morning. Sabb.32a שַׁבְקֵיהוכ׳ v. רַוְיָא. Yoma 12a למִישְׁבַּק, v. אוּשְׁפִּיזָא. Arakh.22a מי שַׁבְקִינָן מזוניוכ׳ shall we leave the alimony (which the widow receives out of the estate, as long as her dowry is not satisfied) unguarded? Ib. מי שבקינן ליה do we allow him (to take interest)? B. Bath. 125a לאו הני מעות ש׳ אבוהון it is not these coins that their father left them (when he died). Gitt.37b, a. fr. (לא שבק) לא שָׁבֵיק (אינש)וכ׳, v. הֶיתֵּרָא. Bekh.24a במקום דידה לא שַׁבְקָה דידהוכ׳ when the dam has her own child, she will not neglect her own and give suck to a strange animal. B. Mets.92a לא ש׳ איסי חייוכ׳ Isi would let no man live, i. e. with such a law humanity could not exist; B. Kam.91b א״כ לא שַׁבְקַת חייוכ׳ if this were the law, thou wouldst let no creature exist; a. fr. 2) to remit, pardon, forgive. Targ. Gen. 18:24. Targ. Num. 14:19; a. fr.Lev. R. s. 5, end יאי … דשָׁבֵיק לחוביןוכ׳ it is becoming the great God to remit great sins; a. e.Part. pass. as ab. Ib. הא שרי לך והא שביק לך this is remitted to thee, and this is forgiven thee; a. e. 3) to let go, send away, divorce. Gen. R. s. 17 שְׁבוֹקָא ההיא אנתתא מינךוכ׳ send that woman away, for she does thee no honor; ib. שַׁבְקָהּ להדאוכ׳ send that bad woman away; ib. לית בידי מה אֶשְׁבּוֹק לה I have not the means to divorce I her (to give her her dowry); ib. לית בי מה אשבוק לה; Lev. ‘R. s. 34 לית בי מִשְׁבַּק לה; (Yalk. Is. 352 לית לי ממרקא לה, v. מְרַק); Y.Keth.XI, 34b bot. שיבקה דליתוכ׳ (read: שוֹבְקָהּ or שבְּקָהּ Pa.) send her away ; a. e. Pa. שַׁבֵּק, Af. אַשְׁבֵּיק same, to divorce. Gen. R. l. c. אנן יהבינן לה פורנא ושַׁבַּק יתה מינך (not ושבקית) we shall give her her dowry, and divorce thou her. Ib. ושַׁבַּקְתָּהּ מיניה (some ed. וש׳ יתה) and he divorced her; Lev. R. l. c. ושבקיה (corr. acc.); Y. Keth. l. c.; Yalk. Lev. 665. Y.Keth.VI, beg.30c הן דמַשְׁבֵּיקוכ׳ he who divorces his wife and does not pay off, v. מְרַק. Ithpa. אִשְׁתַּבַּק, Ithpe. אִשְׁתְּבִיק 1) to be let alone, be allowed. Koh. R. to V, 11 אוף למידמוך לית אנן מִישְׁתַּבְּקִין we are not even allowed to sleep. 2) to be remitted; to be forgiven. Targ. Gen. 4:7. Targ. Lev. 4:20; a. fr. 3) to be divorced. Cant. R. to I, 4 בעיין למִשְׁתַּבְּקָא דין מדין they wanted to be divorced from each other. 4) to be forsaken, abandoned. Targ. Jer. 49:11 תשתבקון (ed. Wil. תשבקתון, corr. acc.). Ib. 25. Targ. Is. 17:9; a. e.

שְׁבַק(corresp. to h. עָזַב) 1) to leave, let go; to forsake, abandon; to leave behind; to bequeath. Targ. Jer. 51:9. Targ. Ex. 23:5. Targ. Jud. 16:26 (h. text הניחה); a. v. fr.Part. pass. שְׁבִיק; f. שְׁבִיקָא, שְׁבִיקְתָּא; pl. שְׁבִיקִין; שְׁבִיקָתָא, שְׁבִיקָן. Targ. Jer. 51:5 (h. text אלמן). Targ. Ez. 36:4. Ib. 41:9; 11 (h. text מֻנָּח); a. fr.Y.Nidd.II, end, 50b אמר שוֹבְקְתֵיה לצפרא he said (to the woman), leave, it (with me) for the morning. Sabb.32a שַׁבְקֵיהוכ׳ v. רַוְיָא. Yoma 12a למִישְׁבַּק, v. אוּשְׁפִּיזָא. Arakh.22a מי שַׁבְקִינָן מזוניוכ׳ shall we leave the alimony (which the widow receives out of the estate, as long as her dowry is not satisfied) unguarded? Ib. מי שבקינן ליה do we allow him (to take interest)? B. Bath. 125a לאו הני מעות ש׳ אבוהון it is not these coins that their father left them (when he died). Gitt.37b, a. fr. (לא שבק) לא שָׁבֵיק (אינש)וכ׳, v. הֶיתֵּרָא. Bekh.24a במקום דידה לא שַׁבְקָה דידהוכ׳ when the dam has her own child, she will not neglect her own and give suck to a strange animal. B. Mets.92a לא ש׳ איסי חייוכ׳ Isi would let no man live, i. e. with such a law humanity could not exist; B. Kam.91b א״כ לא שַׁבְקַת חייוכ׳ if this were the law, thou wouldst let no creature exist; a. fr. 2) to remit, pardon, forgive. Targ. Gen. 18:24. Targ. Num. 14:19; a. fr.Lev. R. s. 5, end יאי … דשָׁבֵיק לחוביןוכ׳ it is becoming the great God to remit great sins; a. e.Part. pass. as ab. Ib. הא שרי לך והא שביק לך this is remitted to thee, and this is forgiven thee; a. e. 3) to let go, send away, divorce. Gen. R. s. 17 שְׁבוֹקָא ההיא אנתתא מינךוכ׳ send that woman away, for she does thee no honor; ib. שַׁבְקָהּ להדאוכ׳ send that bad woman away; ib. לית בידי מה אֶשְׁבּוֹק לה I have not the means to divorce I her (to give her her dowry); ib. לית בי מה אשבוק לה; Lev. ‘R. s. 34 לית בי מִשְׁבַּק לה; (Yalk. Is. 352 לית לי ממרקא לה, v. מְרַק); Y.Keth.XI, 34b bot. שיבקה דליתוכ׳ (read: שוֹבְקָהּ or שבְּקָהּ Pa.) send her away ; a. e. Pa. שַׁבֵּק, Af. אַשְׁבֵּיק same, to divorce. Gen. R. l. c. אנן יהבינן לה פורנא ושַׁבַּק יתה מינך (not ושבקית) we shall give her her dowry, and divorce thou her. Ib. ושַׁבַּקְתָּהּ מיניה (some ed. וש׳ יתה) and he divorced her; Lev. R. l. c. ושבקיה (corr. acc.); Y. Keth. l. c.; Yalk. Lev. 665. Y.Keth.VI, beg.30c הן דמַשְׁבֵּיקוכ׳ he who divorces his wife and does not pay off, v. מְרַק. Ithpa. אִשְׁתַּבַּק, Ithpe. אִשְׁתְּבִיק 1) to be let alone, be allowed. Koh. R. to V, 11 אוף למידמוך לית אנן מִישְׁתַּבְּקִין we are not even allowed to sleep. 2) to be remitted; to be forgiven. Targ. Gen. 4:7. Targ. Lev. 4:20; a. fr. 3) to be divorced. Cant. R. to I, 4 בעיין למִשְׁתַּבְּקָא דין מדין they wanted to be divorced from each other. 4) to be forsaken, abandoned. Targ. Jer. 49:11 תשתבקון (ed. Wil. תשבקתון, corr. acc.). Ib. 25. Targ. Is. 17:9; a. e.

אֹופְנָאch. = אֹופֶן. turn, interpretation, qualification. Y.Dem.VI, 25b bot. א׳ לית לון א׳ לית לסתמא we do not recognize an interpretation (of an agreement, so as to say, נעשה כאומרוכ׳ ‘it means as though they had said); no qualification is admissible for an unqualified agreement.

אֹופְנָאch. = אֹופֶן. turn, interpretation, qualification. Y.Dem.VI, 25b bot. א׳ לית לון א׳ לית לסתמא we do not recognize an interpretation (of an agreement, so as to say, נעשה כאומרוכ׳ ‘it means as though they had said); no qualification is admissible for an unqualified agreement.

בְּדִיקוּתָאf. ch. sam(בדיקה cross-examinations of witnesses as to minor circumstances), esp. examination of slaughtered animals as to the condition of the lungs, v. בְּדַק. Ḥull.48a לית להו ב׳וכ׳ no examination will avail them to make them permitted; (ib. 46a לית להו בדיקה). Ib. 10b מצריך ב׳וכ׳ declares an examination (of the slaughtering knife) necessary ; a. e.

בְּדִיקוּתָאf. ch. sam(בדיקה cross-examinations of witnesses as to minor circumstances), esp. examination of slaughtered animals as to the condition of the lungs, v. בְּדַק. Ḥull.48a לית להו ב׳וכ׳ no examination will avail them to make them permitted; (ib. 46a לית להו בדיקה). Ib. 10b מצריך ב׳וכ׳ declares an examination (of the slaughtering knife) necessary ; a. e.

לִישָׁן, לִישָׁנָא, לִשָׁ׳m. ch. = h. לָשוֹן, tougue; language; expression; meaning; version. Targ. O. Ex. 4:10. Targ. Y. II Gen. 31:11 לְשָׁן קודשא sacred tongue (Hebrew); Targ. Y. ib. 47 לִישַׁן בית קודשא; ib. 45:12; a. fr.Lev. R. s. 33 כד אנא … את זבן לי ל׳ וכד אנאוכ׳ when I told thee to buy me the best thing in the market, thou boughtest a tongue, and when I told thee to buy me the worst, thou boughtest a tongue?Ḥull.142a ל׳ דר׳וכ׳ he saw the tongue of R. Ḥ. lying on the dunghill.B. Kam.6b ל׳ קלילא ( ḥab for ḥayab, v. חוּב h.) is the easier form (of the Jerusalem dialect).ל׳ מעליא refined expression, euphemism. Ber.11b; a. fr.Ib. 28a ל׳ דתברא הוא has the meaning of breaking. Ḥull.3b להך ל׳ דאמרתוכ׳ according to this, thy interpretation that Sabb.154a (in an editorial gloss) לל׳ בתרא according to the latter version ( אבוה for אחוה); a. v. fr. לישנא אחרינא (abbrev. ל״א) another version (reads), Ib. 104a; a. fr. לישן ביש, לישנא בישא = h. לשין הרע evil gossip, calumny, denunciation; also ל׳ תְלִיתָאֵי the talk about third (absent) persons. Targ. Y. Lev. 19:16; a. e.Arakh.15b ל׳ ת׳ קטל תליתאי Ar. (ed. לשון, corr. acc.) the talk about third persons kills three persons. Ib. כל מילתא … לית בה משום ל׳ ב׳ whatever evil is spoken in the presence of the person concerned is not to be called evil gossip; כל שכן חוצפא ול׳ ב׳ so much the worse, it is impudence and calumny. Ib. 16a כל מילתא … תלתא לית בה משום ל׳ ב׳ whatever has been said in the presence of three is not gossip (if repeated by one of those present); a. fr.Pl. לִישָׁנִין, לִישָׁנַיָּא, לִישָׁנֵי. Targ. Esth. 2:22. Targ. II Esth. 1:2; a. e.Men.65a, v. בִּיל.Keth.91a הנך תרי לִישְׁנָאֵיוכ׳ those first two versions; a. e.

לִישָׁן, לִישָׁנָא, לִשָׁ׳m. ch. = h. לָשוֹן, tougue; language; expression; meaning; version. Targ. O. Ex. 4:10. Targ. Y. II Gen. 31:11 לְשָׁן קודשא sacred tongue (Hebrew); Targ. Y. ib. 47 לִישַׁן בית קודשא; ib. 45:12; a. fr.Lev. R. s. 33 כד אנא … את זבן לי ל׳ וכד אנאוכ׳ when I told thee to buy me the best thing in the market, thou boughtest a tongue, and when I told thee to buy me the worst, thou boughtest a tongue?Ḥull.142a ל׳ דר׳וכ׳ he saw the tongue of R. Ḥ. lying on the dunghill.B. Kam.6b ל׳ קלילא ( ḥab for ḥayab, v. חוּב h.) is the easier form (of the Jerusalem dialect).ל׳ מעליא refined expression, euphemism. Ber.11b; a. fr.Ib. 28a ל׳ דתברא הוא has the meaning of breaking. Ḥull.3b להך ל׳ דאמרתוכ׳ according to this, thy interpretation that Sabb.154a (in an editorial gloss) לל׳ בתרא according to the latter version ( אבוה for אחוה); a. v. fr. לישנא אחרינא (abbrev. ל״א) another version (reads), Ib. 104a; a. fr. לישן ביש, לישנא בישא = h. לשין הרע evil gossip, calumny, denunciation; also ל׳ תְלִיתָאֵי the talk about third (absent) persons. Targ. Y. Lev. 19:16; a. e.Arakh.15b ל׳ ת׳ קטל תליתאי Ar. (ed. לשון, corr. acc.) the talk about third persons kills three persons. Ib. כל מילתא … לית בה משום ל׳ ב׳ whatever evil is spoken in the presence of the person concerned is not to be called evil gossip; כל שכן חוצפא ול׳ ב׳ so much the worse, it is impudence and calumny. Ib. 16a כל מילתא … תלתא לית בה משום ל׳ ב׳ whatever has been said in the presence of three is not gossip (if repeated by one of those present); a. fr.Pl. לִישָׁנִין, לִישָׁנַיָּא, לִישָׁנֵי. Targ. Esth. 2:22. Targ. II Esth. 1:2; a. e.Men.65a, v. בִּיל.Keth.91a הנך תרי לִישְׁנָאֵיוכ׳ those first two versions; a. e.